סדום
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגה
    סדום

    סדום

    מוות וחיים ליד הלשון

    ב-1 במאי 1934 הפליגו אנשי פלוגת הקיבוץ המאוחד ממפעל האשלג בצפון ים המלח והקימו בקצהו הדרומי את מחנה העובדים במפעל החדש- יישוב עברי ראשון במקום לאחר ארבעת אלפים שנה מאז מהפכת סדום ועמורה. גֶ'בֶּל אֻסְדוּם, המתנשא כאן מעל חוף העם, שומר על השם סדום, שם שניתן גם למחנה החדש. העובדים ראו בו סמל חלוצי. אך עד מהרה קפץ עליו רוגזה של הרבנות הראשית למחוז תל אביב-יפו: "סדום, אשר היא בתנ"ך סמל הרשע, שחיתות המידות והעוול החברתי אינה יכולה לשמש שם וכינוי למושבה של יהודים בארץ ישראל!"

    התנגדות זו עוררה עניין רב בציבור. על ועדת שמות היישובים שליד קק"ל סיפרו אז בבדיחות הדעת כי לאחר שישבה על המדוכה שבעה ימים ושבעה לילות החליטה פה אחד כי השם הראוי ביותר למחנה החדש על מקומה של סדום הוא נווה לוט.

    למעשה, קק"ל סירבה מלכתחילה לדון בעניין זה, שהרי המפעל הוקם בשטח הזיכיון של חברת האשלג ולא על אדמת הלאום. גם הצעתו של חבר הוועדה א"י ברוֶר לכנות את שני חלקי המפעל רבת אשלג (צפון ודרום) נתקבלה על דעת חברת האשלג אך לו זכתה לאישורה של ועדת השמות.

    מספרים כי באחד האירועים החגיגיים פגש נובומייסקי, מנהל החברה, את יושב ראש דירקטוריון קק"ל, אוסישקין, ובהיגוי הרוסי אשר בפיו פנה אליו ואמר: "מילא, אני מנהל פִּי-פִּי-אֶל (Palestine Potash Ltd – PPL), אבל אתה מנהל קָה-קָה-אֶל (KKL)!"

    מחנה העובדים לרגלי הר סדום ניטש זה מכבר, הכינוי רבת אשלג נשתכח, אך השם סדום חי וקיים. לימים אישרה ועדת השמות הממשלתית את שמו העברי של הר סדום, את השם מחנה סדום (בינתיים אף הוא נעשה שם היסטורי), וכן את השמות מערת סדום, נחל סדום, מעלה סדום (לימים הוחלף בשם מעלה פֶּרֶס) וכיכר סדום, היא ערבת החוואר (ע'וֹר אֶ-צָּאפִי) שבדרום, בין סדום לנאות הכיכר.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד