המכתש הקטן
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגה
    המכתש הקטן

    המכתש הקטן

    ארמון אשמדאי

    מן הכביש הישן לאילת (דרך227) – המסתעף מכביש אורון (206) מצפון למפגשו עם כביש הנפט (225) בצאתו מן המכתש הגדול- מוליך מזרחה שביל לעבר מכתש חצרה, המכונה המכתש הקטן. תחילה מגיע השביל אל מצפה המכתש, וממנו נשקף כל המכתש כולו כעל כף היד עד פתחו הצר במזרח. מניפת הערוצים הצפופה בקרקעיתו בין הגבעות הצבעוניות- פרי סחף אבן החול בתשתית קירותיו- מושכת את העין ברצועות הצומח המוריקות המלוות אותם, והן שנתנו למכתש את שמו הערבי, ואדי אֶל חַצִירָה (קרי חַדִירָה-הירוקה).

    הכינוי 'מכתש' נולד מן ההפתעה למראהו של הראשון במכתשי הנגב, אשר נגלה בשלהי מרס 1942 לקבוצת מדריכים מתנועת 'המחנות העולים', ובהם מנשה הראל ועזרא כדורי. המדלים כינו את עצמם 'מטאטאי המדבר', וחקקו את שמותיהם על קיר בור המים הגדול במצדה שבתוכו לנו בלילו האחרון של מסעם. צורתו העגולה כמעט וקירותיו הזקופים של ואדי חצירה נדמו להם כאותו כלי עשוי עץ שבתוכו הבדווים כותשים באמצעות העלי את פולי הקפה הקלויים בטקס עתיק יומין מלווה נקישות קצובות. לימים, משנתגלו גם המכתשים האחרים, הוענק לכולם הכינוי 'מכתש', אף שלא כולם דמויי מכתש ממש ויש שאורכם רב בהרבה מרוחבם.

    ממצפה המכתש פונה השביל צפונה ויורד בתלילות רבה משפת המכתש אל קרקעיתו בדרדרות החצץ התלולות הדבוקות לקיר הזקוף. הוא מכונה מעלה עלי – לכאורה לפי צירוף הלשון 'עלי ומכתש', אך לאמתו של דבר נתנו לו את השם הזה אנשי פלוגה א של הפלמ"ח: בעברם כאן במסעם בחורף 1945 נאלצו להחיש את חברם עֵלי בן-צבי במעלה תלול זה לטיפול רפואי דחוף.

    בקרקעית המכתש מוליך השביל תחילה אל מפגש הערוצים של נחל חצרה.לעומת שיחי רותם המדבר המלווים את השביל עד כאן צומחים במפגש עצי אשל ומעידים על מי תהום סמוכים לפני הקרקע. ואכן, בית באר בנוי פה עתה על קידוח מים שנעשה במקום. השביל יוצא מן המכתש מבעד לפתחו הצר, האחד והיחיד, הניכר בשכבות סלע זקופות. הוא מכונה שער אשמדאי לפי האגדה שרקמו כאן סיירי פלוגה ב של הפלמ"ח.

    הסיירים לא הבינו אז הרבה בגאולוגיה ובגאומורפולוגיה אך ידעו להתפעל מן הנוף, וכך סיפרו:

    אשמדאי מלך השדים החליט לבנות לו ארמון פלאים בלב המדבר, הרחק מאדם. הוא העביד בפרך את נתיניו, השדים, בחציבת קירותיו הזקופים של הארמון ובעקירת סלעים צבעוניים מכל קצווי תבל כדי לרצפו בפסיפס ססגוני מרהיב עין.

    אולי באמת כך נוצר המכתש, ואפשר שכאן חפר אשמדאי ונשא על כתפו את גוש הסלע העצום שאותו התכוון להטיל על בית המקדש בירושלים כששמע כי שלמה המלך עוסק בבניתו. אלא שנעשה נס: אשמדאי נכשל בדרכו תרתי משמע, והוא קבור תחת הסלע עד עצם היום הזה.

    לימים נפרצה בצדו של שער אשמדאי עוד פרצה למעבר הכביש המוליך אל נקודת הקידוח. רבים חולפים עתה בכביש ואינם נותנים את דעתם על שערו הטבעי, הצר והזקוף של המכתש, שנחל חצרה יוצא בו ויורד לעבר נחל צין.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד