שער הנגב
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגה
    שער הנגב

    שער הנגב

    איפה מתחיל הנגב?

    בימים שלפני קום המדינה היו גרעיני התיישבות ממתינים שנים ארוכות עד שהצליחה קק"ל לרכוש שטח מתאים. לעתים, משנרכש גוש קרקעות נרחב, למשל גוש תל מונד, היו יישובים אחדים עולים על הקרקע בזה אחר זה.

    בשנת 1934 באה לשבת בגדרה פלוגת 'הבונים', יוצאי התנועה החלוצית בגרמניה. הישיבה במושבת הביל"ויים לא הייתה תקופת הבילויים שלהם: בכניסה למושבה הקימו מחנה אוהלים וצריף חדר אוכל, מאיכרי המושבה שכרו רפתות אבן ישנות אחדות, ורק משפרצו מאורעות תרצ"ו נבנה להם גם בית ביטחון בן קומתיים (המשמש כיום את מועצת הפועלים של גדרה). היה עליהם להילחם על כיבוש העבודה – עבודה עברית במקום העסקת פועלים ערבים. רוב חברי הפלוגה היו פזורים בכל רחבי הארץ ועסקו בעבודות חוץ – מהם במפעל האשלג בסדום ומהם בקבוצות בניין בירושלים ובמקומות אחרים.

    לאחר זמן מה הוקם לפלוגה מחנה בראש גבעה בדרום המושבה.

    ברל כצנלסון בא לביקור, התפעל מן המרחבים הנשקפים משם, והציע לכנות את המקום שער הנגב. באותם הימים השתרע היישוב היהודי כדברי הפזמון מ'קוּסטינה [באר טוביה] עד ראש פינה', והנגב עדיין היה מושג ערטילאי.

    יומה הגדול של קבוצת שער הנגב הגיע במבצע חומה ומגדל, לאחר פרסום תכנית החלוקה של ועדת פיל בשנת 1937. כדי לקבוע עובדה בשטח הוקמו מדרום לגדרה היישובים כפר מנחם, שער הנגב, נגבה (גם שם זה מלמד על הכמיהה אל הנגב), ולימים אף רוחמה שבגבול הנגב עצמו.

    ה'נגב' של קבוצת שער הנגב היה מהלך שלושה קילומטרים בלבד מדרום למחנה בגדרה, ועד מהרה ויתרו חברי שער הנגב על השם היומרני. ביום העלייה על הקרקע מלאו להנרייטה סאָלד 75 שנה, וכיוצאי 'עליית הנוער' החליטו חברי הקבוצה להעניק לה שי ולקרוא ליישובם בשם כפר סאלד. כיוון ששמם החדש לא חייב אותם עוד לפנות הנגבה, הקימו בשלהי 1942 את יישוב הקבע שלהם במזרחה של בקעת חולה דווקא (כבר היו דברים מעולם: קבוצת 'חרמונים' התיישבה בחמדיה; קבוצת 'השרון' הייתה ממקימי רמת דוד; גרעין 'מצפה השרון' היה שותף להקמת רמת השופט; וקבוצת 'בוני הנגב' יושבת ברמות מנשה).

    את כפר סאלד שמדרום לגדרה החליפה קבוצת חפץ חיים, ואת השם שער הנגב ירשה קבוצת 'הצופים', שבאה לשבת במחנה ההמתנה בגדרה. קבוצה זו אכן מימשה את כוונת שמה. במוצאי יום הכיפורים תש"ז היא התיישבה בין י"א הנקודות במערב הנגב. אלא שבינתיים כבר הלך לעולמו ברל כצנלסון, אבי השם שער הנגב, והקבוצה בחרה להיקרא לזכרו בשם בארי – לפי שמו הפרטי (כשם אבי הנביא הושע) שממנו צמח כינוי החיבה שלו בְּאֵר'ל.

    לימים השתמשו גם בשם שער הנגב. עתה הוא שם המועצה האזורית במערב הנגב, שכנתה הצפונית של המועצה האזורית אשכול שקיבוץ בארי הוא אחד מיישוביה.

    צומת גבים נקרא בשם הקיבוץ הסמוך, מקום מושבם של משרדי המועצה האזורית. לא מכבר הוחלף שם הצומת, ומעתה גם הוא צומת שער הנגב.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד