מכתש רמון
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגה
    מכתש רמון

    מכתש רמון

    הבדויים יודעים רק מכתש לפולי הקפה

    המכתשים הם תופעה שאין עוד כמותה בתבל כולה, ולפיכך הם מכונים גם במינוח הבין לאומי של צורות הנוף (גאומורפולוגיה) בשם העברי Makhtesh.

    הבדויים יושבי הנגב לא נתנו כלל את דעתם על ייחודם של המכתשים, ושלושת המכתשים נושאים בפי הבדויים את הקידומת הסתמית 'ואדי'. לזכותם יש לומר כי בכך הצטרפו לאסכולה הרואה במכתשים פרי תהליכי סחיפה (ארוזיה). מכתש רמון נקרא בפיהם בשם ואדי אֶ-רַּמָאן, ודווקא אנחנו השתמשנו בדימוי למכתש שבו הם כותשים את פולי הקפה הקלויים.

    חברי הוועדה לקביעת שמות עבריים בנגב, שבאו להציע שם עברי לפרצת ענק זו בנוף, תחילה נתנו את עיניהם בשם רִמון פָּרֶץ, מתחנות יוצאי מצרים (במד' לג 19): לא זו בלבד שצלצול 'רימון' דומה לשם הערבי, אלא שבפרץ יש לכאורה תיאור ציורי קולע של צורת המכתש. אך את השמות האחרים הסמוכים במקרא ל'רימון פרץ' לא היה אפשר לזהות ולקשור לכאן.

    השם 'מכתש' כבר היה מקובל על המטיילים ונפוץ ברבים משנת 1942, ועץ הרימון לא נתן ריחו בסביבות המכתש. לעומת זאת, מצלצול השם הערבי רַמָאן השתמעה העובדה שרכס המכתש רָם מכל רכסי הנגב, ושבקצהו המערבי של המכתש מתנשאת פסגת השיא של הנגב, ראס אֶ-רַּמָאן, לרום 1035 מטר (יותר מגובהם של הרי יהודה- 1020 מטר, והרי שומרון- 1016 מטר). כך זכו הפסגה, הרכס, המכתש שבתוכו והנחל היחיד המנקז אותו בשם העברי רָמון.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד