צריפין
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגנ
    צריפין

    צריפין

    על בלעם, חסן סַלאמֶה ועומר גנות

    בסיס הצבא הראשי שהקימו כאן הבריטים בעת כיבוש הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה (1917) נקרא בשם הכפר הערבי הסמוך צרפנד (Sarafand). הכפר נשא גם את הסיומת אל-עמאר (הבנוי) כדי להבחין בינו לבין כפר בעל אותו השם מצפון לנס ציונה – על מקום יישוב השומרונים צָרְפָתָה, שניטש במאה השבע עשרה. סודאנים (מעריקי צבא מצרים בפיקודו של אבראהים פחה) התיישבו שם בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה וקראו לו צרפנד אל-חַ'ראבּ (השומם). בצרפאנד אל-עמאר הצביעו על קברו של נבּי לֻקמאן (לקם = בלע) אל-חכּים (החכם) – הלא הוא בלעם בן בעור, שגם במסורת הערבים נודע כממשיל משלים.

    בימי מלחמת האחים הורקנוס ואריסטובלוס על השלטון ביהודה הושחתו שדות התבואה בסביבות ירושלים ולא נמצא עומר לאפיית לחם הפנים בבית המקדש: "פעם אחת יבשה א"י ולא ידעו מהיכן להביא עומר. וראו שם אילם שהניח אחת מידיו על צריפים. הביאוהו לפני פתחיה, אמר להם: יש מקום, הנקרא גגות? הלכו לשם ומצאו." (שקלים פ"ה ה"א)

    לפי סיפור זה שבמשנה מזהים את הכפר צרפנד עם צריפין, וזה מקור שמו העברי של בסיס הצבא הגדול. לפי הדעה שיש כאן גרסה שגויה של השם גַּנּוֹת צריפין נקרא גם המושב הסמוך בצד כביש גהה (דרך 4) בשם גַּנּות.

    בית הספר לקצינים של צבא בריטניה שישב בפאתי בסיס צריפין, סמוך לרמלה, שימש בימי מלחמת העצמאות את מטהו של חסן סלאמֶה, סגן ראש הארגון הצבאי אֶל-גִ'חָאד מֻקַדַּס (מלחמת המצווה המקודשת) ומפקד הכוחות הבלתי סדירים באזור המרכז. כוח גבעתי פשט על המקום ופוצץ את חלקו הצפוני של המבנה המרכזי, ולפיכך נקרא תחילה המקום בשימושו של צה"ל בשם מחנה חס"ל (חסן סלאמה). לימים הוחלף השם, ועתה הוא מחנה עומר.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד