ראש העין
צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
    תמונת תצוגנ
    ראש העין

    ראש העין

    ציוּן לְעין

    מקורותיו הכבירים של הירקון בדרום מזרח השרון, שנבלעו אל תוך המוביל הארצי, הם שהולידו את השם אֲפֵק (יהו' יב 18) לעיר אשר קמה בצידם.

    בשל חשיבותה הגדולה יש המציעים לקרוא את הפסוק במקום "מלך אפק אחד מלך לשרון אחד" – 'מלך אפק לשרון', כלומר לא מלך עיר בלבד אלא מלך החבל כולו.

    בתקופה ההלניסטית ניתרגם השם ליוונית והיה פֶגָאי (מעיינות). עד הקמת המדינה נשתמר השם בפי ערביי הסביבה בכפר פֶגָ'ה אשר ממזרח לפתח תקווה (היום שכונת קריית אלון). לימים בנה המלך הורדוס עיר חדשה על תל אפק וקרא לה אנטיפטריס לזכר אביו אנטיפטרוס האדומי. אף שם זה נשתבש והיה לאחד מכינוייו המקומיים של הירקון – נַהְר אֶל-בֻּטְרֻס.

    הירקון הוא מן הנחלים היחידים הנזכרים בשמם במקרא באורח מקרי, בזכות שימושם לציון גבול בין נחלות שבטים. בתיאור נחלת דן נאמר: "ומי הירקון וְהָרַקּון עם הגבול מול יפו" (יהו' יט 46).

    יש רואים את מקור השם בצבעם הירוק של מימיו. הרַקּון (משורש רק"ק) אפשר שהוא חלקו התחתי של נחל איילון (מוצרארה) המוליך מים רדודים כל ימות השנה. שמו הערבי המקובל של הירקון הוא נהר אל-עוֹגָ'א (המתעקל) משורש עו"ג (שבלשונו נגזרו ממנו עוגה ועיגול): בין מקורותיו ובין שפכו אל הים, מהלך 13 קילומטרים בקו אוויר, הירקון עושה בפועל 33 קילומטרים, וזאת בשל שיפועו המזערי המחייב אותו להתעקל.

    לאחר כיבוש הארץ בידי המוסלמים ניתן לתל אפק השם ראס אֶל-עֵין (ראש העין), שהיה גם שם מחנה הצבא הבריטי לרגלי תל אפק. עם קום המדינה שימש המחנה לקליטת עולי תימן, והיום הוא שם העיר שמאז צמחה על מקומו החדש.

    כשנתפלג קיבוץ גבעת השלושה הקימו פלגיו בצד מקורות הירקון שני קיבוצים: האחד שמר על השם הישן גבעת השלושה והאחר נקרא עינת לפי מקומו החדש.

    מתוך הספר: רגע של מקום של - יהודה זיו

    באדיבותה של הוצאת צבעונים, ת.ד. 4305, י-ם, 91046, טל': 02-5700996

    עבור לתוכן העמוד